לנשים אחרי לידה, קשה לזהות דיכאון שלאחר לידה. לא תמיד ברור מה את מרגישה. אך אם לא טוב לך, כואב לך הגוף, מחשבות מטרידות לא פוסקות, יש סיכוי שאת חוווה דיכאון אחרי לידה.

עבור נשים רבות לידה, וכניסתו של תינוק חדש לחיים (הנתפסים בחברה כאירועים משמח), מביאים עמם שינויים דרמטיים באורך החיים ,בעצמאות ובמערך המשפחתי וזאת לצד שינויים הורמונליים העוברים על היולדת.

כאשר שינויים אלו מתרחשים ללא תמיכה מספקת מצד המשפחה, בן הזוג והקהילה, עלולה האם להגיע למצב של חוסר כוחות ובמצבים רבים אף להופעת הפרעה במצב הרוח לאחר לידה.

הפרעה במצב הרוח מופיעה, ברמות שונות, בשכיחות של עד כ-80% ובעלת השפעה מרחיקת לכת על האישה, הילוד ועל שאר חברי המשפחה.

מאמר זה יציג מספר סימנים של דיכאון אחרי לידה הניתנים לזיהוי עצמי

 

שלוש רמות של הפרעות במצב הרוח

בספרות המקצועית מחלקים את השינויים במצב הרוח לשלוש קטגוריות;

(1) דיכדוך לאחר לידה, שהסיבה לכך הורמונלית. מכירה את היום השלישי המפורסם?
80% מהנשים חוות אותו, השיא שלו מתרחש ביום הרביעי או החמישי ולאחר כמה ימים הוא עובר מעצמו.

(2)פסיכוזה, שזו הפרעת מצב רוח קיצונית מאוד נדירה ופוגעת בכ- 0.1% מהאוכלוסיה.

במצב זה, במידה וקיים סיכון של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק, יש צורך בהשגחה רפואית ובאישפוז.

(3) בין שני הקצוות נמצא הדיכאון אחרי לידה, שמופיע אצל 10%-20% מהיולדות.

 

סימנים לדיכאון אחרי לידה

באופן כללי, התחושות שמלוות דיכאון אחרי לידה הן עצבות, חוסר תאבון, בדידות וחוסר חיבור לילד.

לעיתים והדיכאון מתחבא מאחורי תחפושת של כאבים ומיחושים בגוף (סומטיזציה) – באמת כואב לך, זה מרגיש אמיתי ובבדיקות לא מוצאים כלום, הגוף לא מראה בעיה כלשהי.

סימן נוסף, הוא חוסר מנוחה, גם כשהתינוק ישן, את לא מצליחה להרדם. את עייפה אבל המון רעשים בראש והמוח לא מאפשר מנוחה. חרדות ופחדים לא הגיוניים, מחשבות כפיתיות שחוזרות על עצמן.

אצל הרבה נשים המחשבות האלה שלא מרפות, מולידות בושה שמונעת מהן לשתף את הסביבה שלהן, לעתים מתפתחת אף התנתקות הדדית, את לא עונה לטלפונים ואנשים מבינים שאת לא פנויה ומפסיקים לנסות לשמור על קשר.
זה מעגל המחזק ומשמר בדידות.

דיכאון המתחיל במהלך השנה הראשונה אחרי הלידה, נחשב כדיכאון אחרי לידה.

 

אם הסימפטומים האלה נוכחים רוב היום, כמעט כל יום ולמשך שבועיים לפחות- זה הזמן לגשת לבקש עזרה.

 

 

 (Ammaniti, Tambelli, & Odorisio, 2013)

(Pawlby, Sharp, & O’kean, 2008).

(Ammaniti at al., 2013; Araneda at al., 2010; Slade at al., 2009).

אין תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *